אמירות תשפ״א - ילדות

דבר העורכים והעורכות, שירה פתאל, ניב שגיא, אנא אייזנשטאט, עדו ניצן ונגה ארין:

שותפינו ושותפותינו היקרים לתוכנית, אנו מתרגשים ומתרגשות לשתף אתכם ואתכן בתוצר הכתיבה והעמל המשותף הערוך כאן להנאתכן.

נושא הגיליון השנה הוא ילדות. מורכבותו של נושא זה התבהרה לנו מיד כשהתחלנו אנו, צוות העורכים והעורכות, לעמול על איסוף היצירות ועריכת הגיליון. ילדות היא מילה מציפה – היא טעונה בכל-כך הרבה משמעויות, חוויות, זיכרונות ורגעים קטנים. לעיתים אנו זוכרות את חוויות הילדות שלנו באופן כה צלול, ולעיתים אנו משלימים פרטים ובודים זיכרונות בהתבסס על סיפוריהם של מבוגרים ומבוגרות, או בהתאם לעולם שאנו הבוגרות היינו רוצות לבנות סביבנו כילדות. לכן, מסע בנבכי הזיכרון הוא מסע קסום, מתעתע ונוגה כאחת – הוא חושף את מי שהיינו ואיננו עוד, את מי שאנו היום, ואת מי שחלמנו להיות אך כבר, אולי, אינו בר השגה. ובכל זאת, שיבה לתקופת ילדותנו והתחקות אחריה היא חשובה, שהרי אם נשכח אותה עלולים אנו "להדמות למבוגרים, שאינם מתעניינים בדבר זולת מספרים" (סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן, 1987, עמ' 19).

משכך, לאורך השנה התגייסו חברי וחברות התכנית לכתוב לניוזלטר שלנו, ששימש בבחינת מצע לגירוי המחשבה ולשיח בינינו על אודות הילדות. במסגרת זאת, עסקנו בפשטות ובחוכמה הילדית שמבוגרות, לא אחת, משתאות למולה; בתבניות שעוצבנו לתוכן משחר ילדותנו, ובשאלת יכולתנו להרחיבן, לעקמן ולהתאימן למידותינו. דנו בהתבוננות ביקורתית על הקשר שבין ילדות ותקווה; בפגיעות המאפיינת את הילדות, שמאפשרת לנו להיות מושפעים רגשית מסביבתנו, לצד הסקרנות שמאפשרת לנו לחוות את סביבתנו על מה שהיא. שוחחנו על ילדות כתקופה מאגית, אשר מרגע שהיא תמה אנו מאבדות את החוט המקשר למי שהיינו, אך בה בעת נהנות מהיכולת להתפעל נוכח גילויינו העצמי המחודש. כיווני המחשבה המרתקים הללו שכתבתם וכתבתן עליהם לאורך השנה דרך שירה, ציור, סיפורת ומחקר אקדמי הורחבו בגיליון זה ובאים לידי ביטוי במגוון היצירות שבגיליון.

אולי מוטב לציין כבר עתה כי נושא הגיליון אינו נשאר בגבולות מושג הילדות כשלעצמו, אלא עוסק במפגש בין הילדות לבין הבגרות, שהרי כל כתיבה מצדנו בנושא תיוותר כניסיון להתבונן בתקופת הילדות ממרחק. הילדות כמושג וכחוויה היא תחומה בזמן, אף שכל אחת מאיתנו תשרטט אחרת את הגבול בין הילדות לבגרות. ככל חוויה מוגבלת וחולפת אפשר להתבונן בה מהצד ובה בעת לחלום שאפשר לטעום ממנה עוד ולמתוח את גבולותיה, אף שבפועל היא איננה מושגת. אף על פי כן, הילדות היא אבן דרך שעברנו כולנו, אשר במשעוליה עוצבה בעדינות נקודת המבט שלנו על העולם.

הממשי והבלתי מושג, הקרוב והרחוק, השלובים אלה באלה והטמונים בילדות הם בבחינת אתגר עבור האמיצות והאמיצים שביקשו לתארה ביצירות המופיעות כאן. אתגר זה הוא גם מה שאפשר את הגיוון והעומק העשיר שנוצר מהניסיונות הללו שלכן. אנחנו מודות לכם שנעניתם להזמנה לצעוד איתנו על הציר שבין כיסופים לילדות לבין חשיבה ביקורתית על אודותיה, ועל שאפשרתן לנו הצצה למחשבותיכן, לזיכרונותיכן ולתחושותיכן. כל התחקות אחר העבר הקרוב-רחוק האישי שלכם היא גם הזמנה עבורנו לצלול פנימה לתוך עצמנו. אנו מקווים ומקוות שהמסע שהתחיל בכתיבת היצירות יימשך עם קריאת הגיליון.

קריאה נעימה!

מקורות

סנט-אכזופרי, א. דה-. (1987) הנסיך הקטן. תורגם מצרפתית על-ידי א. לרנר. תל אביב: עם  עובד.

* לגרסה אינטראקטיבית של הגליון, לחצו כאן