אמירות

כתב עת "אמירות" – כתב העת של התכנית. כתיבת התכנים, עריכתם, עיצוב הגיליון, כל אלה הוא פרי עמלם של תלמידי ותלמידות התכנית.

גיליון תש"ף הוקדש לנושא טבע. לצפייה בגיליון, לחצו כאן.

לצפייה בתרגילי הכתיבה שהוצעו לקראת הגיליון, לחצו כאן.

 

אמירות

גיליונות עבר

לגיליון תשע"ט, בנושא הגירה, לחצו כאן.

לגיליון תשע"ח, בנושא סינתזה, לחצו כאן.

לגיליון תשע"ז, בנושא קרוסלה, לחצו כאן.

לגיליון תשע"ו, בנושא מקום, לחצו כאן.

לגיליון תשע"ה, בנושא ירושלים: מחשבות סביב לה, לחצו כאן.

לגיליון תשע"ד (ב), לחצו כאן.

לאתר הישן של כתב העת, לחצו כאן.

 

אמירות תשע"ח - סינתזה

דבר העורכת, עטרה בן-חנן:

"תאיטיטוס", אחד מהדיאלוגים המעניינים והחשובים שחיבר אפלטון, מגולל את שיחתם של סוקרטס, הפילוסוף הזקן,  ותאיטיטוס, נער צעיר כבן שש-עשרה. בעוד שרוב הדיאלוג עוסק בחקר מהות הידיעה וההכרה, הרי שחלק מסויים מתוכו – עליו אבקש להתעכב כעת – מוקדש לעיסוק של סוקרטס בהגדרת מהות תפקידו כפילוסוף וכמחנך. באופן מפתיע, ההסבר שהוא מספק כרוך בהמשלה של עצמו דווקא למיילדת: כך, טוען סוקרטס, הוא משמש מעין מיילדת רוחנית, שכן תפקידו לסייע לאנשים 'ללדת' את רעיונותיהם; ובהתאם, כמו מיילדת של ממש, גם הוא איננו מסוגל ללדת בעצמו, כלומר להפיק דברי חכמה, אלא רק לזהות את אלו המצויים ב'חבלי לידה' מחשבתיים, ולסייע להם לתת דרור למחשבותיהם.

את הטקסט המורכב הזה (שזהו רק קטע קטן מתוכו) נדרשנו לקרוא ולנתח כבר בשבועות הראשונים של הסמסטר הראשון של שנה א', במסגרת אחד הקורסים בתכנית "אמירים" [בהנחייתה המאלפת של ענת שלם]. חלפו מאז כמעט שנתיים וחצי; ובכל זאת, לאחרונה, לקראת סיום השנה השלישית שלי בתכנית, מחשבתי נדדה שוב ושוב אל הדיאלוג הזה, ובפרט אל הדימוי המרתק והמפתיע כל-כך בו נוקט סוקרטס. אט-אט החלה מתגבשת בתוכי ההבנה כי למעשה "אמירים" היוותה עבורי – ונדמה לי שגם עבור רבים ורבות מתלמידי התכנית – מעין מיילדת רוחנית. בעיניי, חוויית הלימוד בתכנית איננה מסתכמת בהעשרה בתחומי מדעי-הרוח במובנה הפשטני, אלא יש לה איכות חינוכית ממש, המשפיעה הלכה למעשה על נפשם של הלומדים בה. הלימוד המעמיק והרב-תחומי שמחייבת "אמירים" מפגיש את אלו שלוקחים ולוקחות בה חלק לא רק עם עולמות חדשים ומגוונים, אלא בראש ובראשונה מצריך אותם להתעמת עם נפשם שלהם ועם דפוסי החשיבה שהתרגלו להם, אולי ללא הצדקה. במילים אחרות, "אמירים" היא תכנית שמחייבת הסתכלות מחודשת, ביקורתית ויצירתית על המציאות, ולשם כך נדרשת חציבה עמוקה פנימה.

שיאו של המהלך הלימודי הזה התגלם בנסיעה אקדמית ללונדון שהתקיימה לפני מספר שבועות, ושהיוותה חלק מן הסדנא המסכמת של המחזור: "שייקספיר – בין טקסט לביצועו". בהנחייתו של פרופ' צחי זמיר ובליוויה של אלינה מלצר, נדרשנו להתמסר לתהליך אשר דרש מאיתנו, שלב אחר שלב, להתעמק עוד ועוד בדרמה השייקספירית על כלל רבדיה. פירושו של תהליך כזה איננו רק למידה שכלתנית וקרה על שייקספיר, אלא משמעו חוויה ממשית, דרמטית אפילו, של הנפש ושל הגוף והחושים את התיאטרון האליזבתני. זו, בעיניי, תמציתם של לימודי מדעי-הרוח בדרגתם המצוינת ביותר, וזוהי רוחה של תכנית "אמירים". 

את הרוח הזאת ביקשנו, צוות כתב-העת "אמירות", להנכיח בגיליון הפרוש לפניכם ולפניכן. הנושא הנבחר השנה הוא סינתזה: התרכבותם של דברים קיימים לכדי יצירה חדשה; וגם: מרחב ביניים שמאפשר חשיבה והתבוננות. "אמירים", כשלעצמה, היא תכנית 'סינתזית' כזאת: בוודאי משום שהיא מצליבה בין תחומים שונים ממדעי-הרוח, וחושפת את הזיקות הנסתרות והבלתי-מובנות ביניהם, דבר שמייצר חוויה לימודית הגדולה מסך חלקיה; אך עוד יותר מכך, מפני שמתחולל בה מפגש אנושי יוצא-דופן, שמוליד קהילה חברתית ולימודית השלובות זו בזו. משפטים, כלכלה, ספרות, פיסיקה, מוסיקולוגיה, מדעי המחשב, היסטוריה – אלו הם רק חלק מן התחומים הנלמדים על-ידי תלמידי התכנית לצד "אמירים"; המגוון הזה, המובא לתוך כלל רבדיה של התכנית, מספק הפריה רעיונית מרתקת, וזאת במקביל לחיבור האינטימי, הרגשי, שמתקיים בקבוצת לימוד מצומצמת, והוא כשלעצמו יש לו השפעה מכרעת על פתיחות המחשבה ואיכות תוצריה. ביקשנו לשקף את הפנים ה'סינתזיות' גם בגיליון הזה: מגוון רחב של חיבורים מנתחים נושא כלשהו מתוך תחומי מדעי-הרוח; אחרים יוצרים קישור בין תחומים שנלמדו במסגרת "אמירים" ובין חוג הלימודים השני של הכותבים; וקיימות, כמובן, גם יצירות ספרות, פרוזה ושירה, פרי-עטם של תלמידי התכנית, הממחישות את המפגש האישי, הבלתי-אמצעי המתרחש ב"אמירים".

 

יואב הר-טל

אני בן 27, בשנה האחרונה עובד כמדריך בקורת גג לנוער בסיכון. אני תלמיד שנה ב' בתכנית אמירים בשילוב עם החוג להיסטוריה כללית.

אני רואה באמירים הזדמנות יוצאת דופן ללמידה, בעיקר בשל העבודה בקבוצה קטנה, קבועה ואיכותית של סטודנטים - אלו מאפשרים לעתים קרובות העמקה והעשרה הדדית שלא מתקיימים בקורסים הגדולים של חוגים אחרים. בנוסף, התכנית הולכת ופותחת את שעריה לתחומי ידע ממדעי הרוח שאינם רק מקורותיה של תרבות המערב, דבר שקיוויתי למצוא בתכנית רב תחומית כמו אמירים ואני שמח עליו מאוד.

יואב הר-טל

לינור זייליג

אני בת 25 ולומדת זו השנה השלישית בתוכניות "אמירים" ופכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה). במקור מת"א, וכעת גרה בירושלים ונהנית מהאווירה המיוחדת של העיר. עובדת באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה.

בחרתי ללמוד ב"אמירים" מפני שזוהי תוכנית רבת-פנים ומגוונת שמרחיבה את הדעת בנושאי רוח ומאפשרת למידה עצמאית אמיתית וחשיבה מעמיקה. הלימודים מתקיימים בקבוצות קטנות ובהנחיית מיטב המרצים. התוכנית נותנת ערך מוסף משמעותי וחוויית הלמידה בה "פותחת את הראש" וטובעת חותם ייחודי על צורת החשיבה ואופן שאילת השאלות. 

 לינור זייליג

לשאלות בנוגע לתוכנית ולחוויותי בה ניתן לכתוב לכתובת המייל שלי: linorze@gmail.com

סוניה ביידר

אני בת 26, ירושלמית (כמעט) מלידה (עליתי לארץ בגיל 3, אבל לפעמים אני מרגישה שגרתי בירושלים עוד קודם), תלמידה בשנה ג' בתוכנית אמירים ובשנה ב' בחוג לפילוסופיה. עובדת כדוברת סיעת "ירושלמים" ועוזרת סגן ראש העיר מטעם הסיעה, תמיר ניר.

עופרי טאובר

אני בת 25, לומדת בשנה ב' בתכנית "אמירים" בשילוב עם מדעי הקוגניציה, במקור מזכרון יעקב. התכנית בהחלט עומדת בציפיות שהיו לי בנוגע להרחבת אופקים ולסביבת לימודים נעימה ומאפשרת (ועם זאת ברמה גבוהה מאוד). הכי חשובים לדעתי, אלה האנשים המעולים שלוקחים חלק בתכנית, והופכים את החוויה הסטודנטיאלית שלי למהנה ואיכותית הרבה יותר.

אשמח לענות לשאלות ולנסות לעזור ולייעץ בקשר ללימודים בתכנית: ofritauber@gmail.com

עזרא הוסדורף

אני בן 24, תלמיד שנה א' בתכנית אמירים ובחוג לכלכלה. נולדתי בבוסטון, שם גרתי עד כיתה ד', אז עליתי עם משפחתי לארץ. אחרי השירות הצבאי, יצאתי לשליחות מטעם הסוכנות היהודית באוסטרליה. להנאתי אני מתחרה עם רוכבי אופניים שחולפים על פני בעת הרכיבה בעיר, ומבלה את הזמן בין השיעורים על גגות האוניברסיטה. תכנית אמירים עבורי היא הזדמנות נהדרת ללמוד רעיונות ומחשבות מאתגרים עם אנשים שמתעניינים בנושאים אלו כמוני.