אודות

תכנית "אמירים“ היא תכנית ההצטיינות המושקעת ביותר בישראל: פרט למלגת לימוד מלאה, האוניברסיטה העברית מקדישה מדי שנה למעלה ממיליון ש"ח לטובת יצירת מערכת לימודים ייחודית עבור התכנית. מי שיתקבלו לתכנית, ילמדו בקורסים בלעדיים, ישתתפו בסיורים לימודיים בארץ ובחו"ל (לבייג'ין בשנה הקרובה, לברלין ולאנגליה בשנתיים הקודמות), ויוזמנו לצפות במופעי תאטרון, מחול, מוסיקה וקולנוע כמו גם להשתתף בפסטיבלים שונים – הכל במימון מלא של התכנית.

 

צרו קשר

מזכירה בנושאי הוראה ותלמידים, גב' ציפי ביבלניק

שעות קבלה: יום א' 14:30-11:30, ימים ב'-ה' 13:00-10:00, חדר 4303 (רוח)

טלפון: 02-5880031

פקס: 02-5881890

tsipib@savion.huji.ac.il

 

רכז התכנית, דניאל להמן

שעות קבלה בתיאום מראש

daniel.lehmann@mail.huji.ac.il

דבר ראש התכנית, פרופ' צחי זמיר

צחיתכנית "אמירים" שואפת להיות אחת מתכניות ההצטיינות הטובות בעולם. קבלה לתכנית יוקרתית זו, מעניקה לימוד עמוק ומגוון, המשלב הנאה, אתגר, הרחבת אופקים וחברות. בתור תכנית דגל של האוניברסיטה העברית  התכנית הוקמה לפני שלושה עשורים  זוכה התכנית לתמיכה מוסדית מקיפה. כך למשל, שנה ג' של כל מחזור יוצאת לנסיעה לימודית בחו"ל כחלק מקורס אחד או יותר שמובילים לנסיעה (נסיעות עתידיות מתכוננות לסין להודו, לאיטליה, ולפריס). תכנית הלימודים גמישה ומשתנה: אף מחזור בתכנית לא לומד את התכנית שנלמדה על ידי המחזור שלפניו. "אמירים" תתאים למי שיוכלו וירצו לעמוד בדרישות לימודיות גבוהות לאורך זמן, ולמי שירצו ליצור ולהיות חלק מקהילה לומדת – קהילה סקרנית, תומכת, יוזמת ונלהבת.

 

מבנה הלימודים

שנה א'                                                                                    

קורסים בין-תחומיים ייחודיים על שורשי התרבות המערבית (לדוגמה קורסים על היהדות והנצרות במבט בין-תחומי, קורס על המקרא בהקשרו ההיסטורי)                 

  • שפה זרה ברמת מתחילים                                                               
  • כתיבה אקדמית באנגלית

שנה ב'                                                                                     

קורסים בין-תחומיים ייחודיים בתחומים שונים, כולל התרבות המזרחית (לדוגמה קורסים על האיסלם, על הפילוסופיה הקונפוציאנית, ועל ההגות הפוליטית)

  • קורס תיאורטי "מפגשים קולוניאליים"          
  • עבודה סמינריונית
  • שפה זרה שנייה ברמת מתקדמים

שנה ג'

קורס בתחום השפה שהתלמיד(ה) למד(ה) בשנה א' וב'

4 קורסים בין-תחומיים ייחודיים (לדוגמה קורס על פאריס כמרכז אורבני מודרני וקורס על "תיאוריה ביקורת ודת")

קורסים נבחרים מהפקולטה ומהתוכנית ללימודי התרבות במדעי החברה (סמינרים מתקדמים של הב.א. וקורסי מ.א.)

  • סדנה מסכמת                                                                              
  • עבודה סמינריונית

החוג השני:

הרכיבו לעצמכם את התואר:

מסלול  דו- חוגי  המשלב לימודים עם חוג נוסף מתוך טבלת הצירופים.

 

מספר נ"ז לתואר: 60

ראשת התכנית:  פרופ' מארן ניהוף

                                                                         

מה עושים עם זה?

בוגרי החוג המשיכו את דרכם המקצועית במסלולים הבאים:

  • השתלבות במשרות מחקר והוראה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות מובילות אחרות (לדוגמה פרופ׳ אלישבע באומגרטן, האוניברסיטה העברית;  פרופ׳ אייל דביר, בוסטון קולג׳; פרופ׳ אודי זומר, אוניברסיטת תל אביב; פרופ׳ תמר זילבר, האוניברסיטה העברית; ד"ר ענת מילוא, אוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' דניס סובולב, אוניברסיטת חיפה; ד״ר נעה סקה, האוניברסיטה העברית; ד"ר יהושע גרנט, האוניברסיטה העברית).
  • השתלבות בסקטור הציבורי במגוון משרות (מר יובל טלר, משרד האוצר; גב׳ נעה ליטמנוביץ; משרד ראש הממשלה; מר יוחנן פלסנר, ח״כ לשעבר; מר יאיר פרומר, משרד החוץ) .
  • כותבים ועורכים בתקשורת הישראלית (מר אביאל לינדר, העין השביעית; גב׳ נטע אלכסנדר, הארץ; מר מוטי פוגל, גלובס; גב׳ איילה פנייבסקי, עכבר העיר).
  • וגם: השתלבות בעמותות וארגונים חברתיים, בחינוך במערכת הפורמאלית והבלתי פורמאלית, בתאגידים פיננסיים, בתעשיית ההיי-טק, במערכת הבריאות הישראלית ובשירות הפסיכולוגי הציבורי והפרטי, במערכת המשפט ועוד.

פרטים מיוחדים

pic1

  • פטור משכר לימוד  קבלה לתכנית מזכה בפטור מתשלום שכר לימוד במהלך שלוש שנים.

  • מועדון אמירים  – מסגרת של מפגשים חברתיים ואינטלקטואליים של כלל קהילת "אמירים". מפגשי המועדון כוללים הרצאות, דיונים, מופעי תרבות וסיורים בנושאים מגוונים. ההשתתפות במפגשי המועדון היא חובה ומתקיימת בשעה קבועה, אחת לחודש. קביעת תכני המפגשים נעשית בתיאום הדוק עם וועד התכנית.

  • כתב עת "אמירות" – כתב העת של התכנית היוצא לאור אחת לשנה ובו פרסומים של כלל קהילת "אמירים". כתב העת נערך על ידי נציגות של התכנית.

  • לימודים באנגלית – תכנית אמירים מעודדת ידיעה מצוינת של השפה האנגלית גם בעל פה וגם בכתב. לימודי חברותא באנגלית, קורסים הנלמדים באנגלית, ומטלות ייעודיות באנגלית, אמורים לקדם מטרה זו.

  • שיתופי פעולה בין-לאומיים – התכנית מייחסת חשיבות מיוחדת להשתלבות בשיח של קהילות אקדמיות בחו"ל. לפני שנתיים, שנה ג' יצאה לנסיעה שהוקדשה לתאטרון שייקספירי באנגליהואשתקד שנה ג' יצאה לסיור לימודי בברליןבשנתיים הקודמות, יצאו כיתות לכנסים משותפים באוקספורד. הנסיעות המתוכננות לשנים הקרובות הן לסין, להודו, ולאיטליה. כל הנסיעות הללו הן במימון התכנית.

  • פעילויות העשרה  – סיורים לימודיים בארץ ובחו"ל, סדנאות, מופעים מוסיקליים, מופעי תאטרון ומחול, וימי עיון. התכנית מקיימת פעילויות חובה, אבל גם ניתנים כרטיסים רבים לפעילויות רשות על בסיס מקום פנוי.

     

 

קצת היסטוריה

התכנית הוקמה לפני שלושים שנה. ביקשנו מראשות וראשי התכנית בעברה של התכנית, לתאר בקצרה משהו ממה שעסקו בו.

 

רות כ"ץ (1995-1989):

כשנתבקשתי להרכיב תכנית עבור תלמידים מצטיינים, סברתי שיש טעם ליצור תכנית שעיקרה "טיפוח מצוינות" ולנסותה תחילה בעזרת תלמידים שכבר הוכיחו את עצמם - בצורה זו או אחרת - לפני כניסתם לאוניברסיטה. 

בהינתן שאוניברסיטאות לעולם מעדיפות תלמידים מצטיינים, ומתוך הנחה שניתן לשפר את חשיבתם של כלל התלמידים (כולל של המצטיינים), חשבתי שכדאי לתת את הדעת לנושאים מרכזיים שיש בכוחם לשפר "חשיבה ביקורתית ואחראית," וזאת כתחליף ל"אשכולות ההעשרה" למיניהם. ששת הקורסים שנכללו בתוכנית בשנותיה הראשונות - שניים מידי שנה, לצד עיגונם של התלמידים בחוגים השונים – נבחרו, לפיכך, בקפידה. עיקרה של התוכנית היה להנהיר לתלמידים שעולם הידע מתפתח ונע במעין "כלים שלובים," ושהחשיבה "ההומניסטית" נוטלת חלק מרכזי בהעצמתו.

 

גדליהו סטרומזה (1997-1995):

When I was asked to replace Prof. Ruth Katz, who had established the Amirim Program, I knew I was going to step into very big shoes. One of my major efforts was making the “Readings in Great Books,” which initially took up only a rather minor part, into a central component in the program. This course enabled us not only to provide a general education in the diverse fields of the humanities, but also to have the students practice oral and written expression. Most importantly, the students thus built confidence that they could read (usually in translation), and to some degree understand, classical texts from various cultures.

אסתר כהן (2003-2000):

הניהול של תכנית אמירים מעורר אצלי זיכרונות הן של קשיים כספיים והן של ההתלהבות והמסירות של המתרגלים והסטודנטים. זו היתה חוויה מלהיבה ומרתקת, אך גם קשה וכרוכה בעימותים. בעיקר זכורים לי הערבים המרתקים של ההרצאות והחוברות שמערכת אמירים הוציאה – יצירתיות במיטבה.

אי אפשר להגזים בחשיבותם ובתרומתם של המתרגלים. הם היו חוט הקשר בין הסטודנטים לביני, בין ראש תכנית אחד למשניהו, ובכלל בסיס התכנית. בלעדיהם התכנית לא יכולה היתה להתקיים.

 

משה סלוחובסקי (2012-2007):

נכנסתי לתכנית בנויה ומנוהלת היטב. קודמיי בתפקיד עיצבו את התכנים העיקריים: את הפריסה הרחבה של גופי ידע ומורשות תרבותיות, את חשיבות התרגול האינטנסיבי, ואת היחסים הבין אישיים החברותיים שמאפיינים את התכנית עד היום כקהילה לומדת, שבה מחיצות בין סגל אקדמי בכיר, סגל אקדמי זוטר, סגל מנהלי וסטודנטים נמוכות הרבה יותר מאשר בתכניות אוניברסיטאיות אחרות. באתי מבחינה זו אל המוכן.

במהלך שנותיי כראש התכנית החל שינוי רב משמעות במינון האקדמי של תלמידי התכנית, כשמספר התלמידים שהחוג השני בשלהם היה במדעי הרוח החל לרדת בצורה בולטת, והתכנית הפכה ליותר ויותר כלל-אוניברסיטאית. בנושא גופי הידע הנלמדים בתכנית, הרחבתי משום כך את מספר הקורסים שעסקו בתחומים של מדעי החברה. למרות שאמירים הינה תכנית למצטיינים במדעי הרוח, המחיצה הדיציפלינרית בין מדעי הרוח והחברה נראתה לי מלאכותית (ואכן, במקומות רבים בעולם היא אינה קיימת כלל), ושמחתי משום כך על האפשרות להגדיל את מספר הקורסים המתודולוגיים מהפקולטה האחרת ולצרף מרצים מעולים לסגל ההוראה גם אם הדבר בא על חשבון חלק מקורסי המורשות הספרותיות השונות שנלמדו בתכנית.

 

יהונתן גארב (2014-2012):

תקופתי כראש תכנית הייתה משמעותית ביותר עבורי שכן היא הביאה אותי במגע קרוב עם קהילה תוססת ויצירתית של סטודנטים, מתרגלים, מרצים ונשות סגל מנהלי. ראיתי את החזון של ראש התכנית בתור קול מוביל במעין הרמוניה של קולות של חברי הקהילה. לכן מטרתי העיקרית, במסגרת עיצוב "אליטה משרתת" של בוגרים מצטיינים שיביאו את העומק והרוחב של מדעי האדם לעמדות מפתח בחברה הישראלית, הייתה העצמה: העצמה של המרצים להעביר את הקורסים שתמיד חלמו להעביר, של הסטודנטים ליצור במידה מירבית של חופש את הקשרים בין "אלף הפרחים" (בלשון הפתגם הסיני), של ההיצע של התוכנית ושל המתרגלים ליטול אחריות ויוזמה. בדיאלוג עם הפקולטה והאוניברסיטה, ראיתי את תפקידי העיקרי בשמירה על העצמאות והריבונות הייחודית של התוכנית. ברמת התכנים, שאפתי לחזק את הדיאלוג בין מדעי הרוח למדעי החברה (במיוחד פסיכולוגיה) וכן לחזק את הוראת הדת, כיאה למוסד המצוי במרחב מקודש לארבע דתות עולמיות.